ניו יורק ניקס (3 – 3) 116 – דנבר נאגטס (3 – 4) 110
וואו, פורזינגיס.
38 נקודות באחוזים מצוינים, 7 ריבאונדים, וניצחון.
וזה לא שממול שיחקה קבוצת שבר כלי כמו קליבלנד –
לדנבר יש את יוקיץ' הנהדר (28 נק', 8 רב'),
ויש להם קו אחורי דינמי (מורי 20 נק', האריס 18 נק', ומודאיי, שעלה מהספסל עם 15 נק').
ועדיין הניקס הצליחו לנצח, ולא סתם ניצחון מזדמן –
3 ניצחונות ב-6 משחקים.
וכאשר רואים מה פורזינגיס עושה בשביל להוביל את הניקס:
ב-5 מ-6 משחקים העונה, פורזינגיס קלע 30+ נק', יש לו ממוצעים של 27.6 נק', 8.6 רב', 1.4 חסימות,
אז אולי המסקנה היא שדדי צודק:
" זה נשמע אבסורדי, אבל נכון לרגע המוקדם הזה, פורזינגיס חייב להיות הפייבוריט לשחקן המשתפר."

בוסטון סלטיקס (5 – 2) 108 – סן אנטוניו ספרס (4 – 3) 94
וואו, קיירי אירווינג.
יש את המספרים עצמם (24 נק', 6 אסיסטים, 3 חטיפות),
ויש איך שהמספרים הושגו –
10 מ-16 מהשדה, (+/-) הכי גבוה בקבוצה (25+), וכל זה –
מול ההגנה של הספרס.
או שאולי הסיפור הוא אל הורפורד –
" והסיפור בנתיים של הערב זה לא בראון ולא קיירי הנפלא אלא שהורפורד לקח יותר ריבאונדים מאולדריג ומגאסול ביחד."
(ברוך רובין)
איך שלא הופכים את זה –
בוסטון נראית נהדר.
קיירי הוא כרגע הרכז מס' 1 במזרח.
הורפורד סנטר אמתי (רק בעונה אחת בקריירה הוא לקח יותר רב' למשחק).
טייטום מתמודד על רוקי העונה (גם הלילה, כאשר קלע רק 2 מ-7 מהשדה, הוא תרם בתחומים אחרים: 11 רב', 3 חסימות היו לו הלילה).
ובראון מראה לכולם שאיינג' יודע מה הוא עושה: 18 נק' הלילה + העובדה שהוא מצליח להשכיח את מה שבראדלי נתן בהגנה.
הספרס?
אני לא הייתי מודאג, אם אני אוהד הקבוצה.
קאוויי שוב לא שיחק,
הם בחלק השני של באק טו באק.
ההפסד ממש לא מפתיע.
יש כמה נקודות אור מהמשחק הלילה:
כולן מהספסל.
פורבס (8 נק'), רודי גיי (14 נק'), ופול (18 נק'),
כולם עלו מהספסל, לכולם הייתה השפעה חיובית על משחקה של הקבוצה.
כאשר קאוויי יחזור, יש יופי של קבוצה שמחכה לו.

מיאמי היט (2 – 4) 122 – מינסוטה טימברוולבס (4 – 3) 125
יש משחקים בהם המנצחת היא הקבוצה ש-"פחות" הפסידה את המשחק.
הלילה מינסוטה פגשה את מיאמי, כאשר זו משחקת ללא ווייטסייד (שוב).
זו הייתה הזדמנות נהדרת לנצל את החור בצבע, ולשחק על אחד מהסנטרים הטובים בליגה (טאונס).
וטאונס?
הוא בהחלט שיחק טוב.
20 נק', 12 רב', 3 חסימות, 7 מ-11 מהשדה, 3 מ-4 מהשלוש.
אז מה הבעיה?
11 זריקות מהשדה.
וויגינס זרק יותר (הרבה יותר), כאשר הוא מסיים את המשחק עם 7 מ-23 מהשדה לצד אסיסט אחד.
באטלר זרק יותר, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 5 מ-13 מהשדה.
אפילו טיג זרק יותר, כאשר הוא סיים את המשחק עם 7 מ-18 מהשדה (לפחות הוא תרם 11 אס' ו-6 חטיפות).
למזלם של מינסוטה,
מיאמי "יותר" הפסידו את המשחק,
כאשר הקבוצה מסיימת את המשחק עם 24 איבודי כדור,
ועם הפצצה לא הגיונית מהשלוש (7 מ-27 . 1 מ-8 לווייטרס, 1 מ-6 לריצ'רדסון, 1 מ-4 לדראגיץ').
אז אוהדי מינסוטה צריכים לקוות שתיבודו יתעורר (או שטאונס יחליט להתפוצץ על מישהו…),
ואוהדי מיאמי צריכים לקוות שווייטסייד יחזור כמה שיותר מהר.

יוסטון רוקטס (5 – 3) 107 – פילדלפיה סיקסרס (3 – 4) 115
"אין עליך גיא,
כל פריוויו שלך סימונס ואמביד נותנים משחק גדול!
סיקסרס היו טובים כל המשחק ללא עוררין שליטה בריבאונד אסיסטים אחוזים מהשדה. קצת נחת אחרי עגמת הנפש של השלשה של גורדון בשבוע שעבר."
טוב, אני שמח להיות האנטי-ניחוסון הרשמי של הסיקסרס…
אני גם שמח שה-2 (סימונס ואמביד) מוכיחים שאני טועה –
אמביד היה נהדר. 22 נק', 9 רב', 5 אס', 2 חטיפות, חסימה, והכי חשוב – רק זריקה אחת מטווח השלוש.
כאשר הוא משחק כזה כדורסל, הסיקסרס קבוצה מפחידה.
וסימונס. אני הבעתי לא פעם חשש מחוסר מוכנותו לזרוק מבחוץ.
עד עכשיו –
זה לא מונע ממנו לקלוע היטב מהטווחים שהוא כן טוב בהם.
24 נק', 10 מ-15 מהשדה, 7 רב', 9 אסיסטים.
כאשר ה-2 משחקים בכזו רמה, הם אחד מצמדי ה-"פנים/חוץ" הדומיננטיים בליגה.
הלילה, בדומה למשחק הקודם, הסיקסרס פתחו הובלה מוקדם במשחק.
הלילה, להבדיל מהמשחק הקודם, הם לא נתנו לקמבאק של יוסטון להתממש.
ביוסטון להארדן (29 נק', 8 מ-21 מהשדה, 7 אסיסטים, 7 איבודים) היה ערב בינוני,
וכאשר השחקן היחיד שמספק התקפה הוא גורדון (25 נק', 8 מ-18 מהשדה),
קשה מאוד ליוסטון לנצח.
קפלה דרך אגב, ממשיך לתת עונה נהדרת, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 12 נק' (4 מ-6 מהשדה), 15 רב', ו-(+/-) חיובי של 6+ , הגבוה בקבוצה.

ממפיס גריזליס (5 – 2) 99 – שארלוט הורנטס (4 – 3) 104
1 מ-9 מהשדה.
0 מ-2 מהעונשין.
7 ריבאונדים, חסימה אחת, 2 איבודים.
למה אני כותב את המאזן, שעל פניו הוא פשוט עלוב, של דווייט?
בגלל שלפעמים זה לא מה שאתה נותן בהתקפה, זה מה שאתה מונע מהיריב:
10 נק', 4 מ-15 מהשדה למארק גאסול.
9+ לשארלוט בדקות של דווייט האוורד.
בדקות של גאסול על הפרקט, לממפיס הפסידו ב-14 נק'.
וכאשר הסנטרים מקזזים אחד את השני,
מה שהכריע את המשחק היה המאצ' אפ של הרכזים.
וזה נגמר בנוק אאוט.
קונלי סיים את המשחק עם 16 נק', 4 מ-18 מהשדה, 6 אסיסטים.
27 נק', 6 אסיסטים, והמון אגרסיביות שהתבטאה בחדירות בלתי פוסקות לצבע של ממפיס.
המשחק עצמו, במשך 3 רבעים, התנהל כמשחק ממפיסי טיפוסי –
הגנות חזקות, קצב איטי, ושליטה של ממפיס.
בתחילת הרבע האחרון, התוצאה הייתה 82 – 73 לטובת ממפיס,
והתחושה הייתה שלשארלוט אין הרבה סיכוי, ואין עוד הרבה דלק במכלים (זה החלק השני של באק טו באק עבורם).
8 דקות לסיום, עדיין היה 10 הפרש לטובתם של הגריזלים,
אבל אז הגיע הקמבאק של שארלוט שהתנע על ידי ההתקפה של זלר (11 נק') ומונק (13 נק'),
ושניצח את המשחק עם סיומת נהדרת מבית היוצר של ווקר.

ניו אורלינס פליקנס (3 – 4) 99 – אורלנדו מג'יק (5 – 2) 115
המג'יק הם "על באמת".
ניצחון חוץ היפה על הפליקנס והקו הקדמי המפחיד שלהם,
היה אחרי מאמץ קבוצתי.
5 שחקנים שונים קלעו עבור המג'יק בין 17 ל-20 נק' הלילה.
ווצ'ביץ' (20 נק', 8 רב'), פורניר (20 נק', 4 אס'), וגורדון (17 נק', 7 רב') מהחמישייה.
סימונס (20 נק', 6 רב', 4 אס'), וספייטס (18 נק', 5 רב') מהספסל.
וכאשר קבוצה משחקת סגנון כזה של כדורסל,
סגנון שכולל הרבה הנעת כדור, והרבה מבטים פנויים ל-3 (16 מ-34 מהשלוש במשחק) –
קשה מאוד לעצור אותם.
גם כאשר לקבוצה שממול כוכבים בסדר הגודל של דייויס (סיים את המשחק עם 39 נק', 10 רב', 3 חסימות), וקאזינס (12 נק', 12 רב', 7 אס', 3 חטיפות).

יוטה ג'אז (4 – 3) 104 – דאלאס מבריקס (1 – 7) 89
חצי "כצפוי".
לדאלאס היה כוח להוביל רק במשחק מחצית אחת (שיפור גדול בהשוואה לעונה עד כה…),
53 – 44 הם הובילו במחצית.
אבל רבע אחד טוב, זה כל מה שיוטה היו צריכים בשביל למחוק מאמץ של מחצית מבריקסית (32 – 15 ליוטה ברבע השלישי),
והרבע האחרון –
הוא היה רק לפרוטוקול.
בשורות דאלאס, נוביצקי הזכיר נשכחות עם משחק יפה (18 נק', 7 מ-11 מהשדה, 4 מ-5 מהשלוש, 5 רב').
בשורות המנצחים, אלו היו רוביו (20 נק', 6 אס', 4 חטיפות), והוד (25 נק') שהצטיינו.

פורטלנד טריילבלייזרס (4 – 3) 85 – טורונטו ראפטורס (4 – 2) 99
25 – 6
זו הייתה התוצאה של הרבע השני לזכות טורונטו.
25 – 6!!!
ואלו פורטלנד, אחת מקבוצות ההתקפה הטובות בליגה.
חוץ מאותו רבע שני מדהים, היה גם קצת משחק.
היה רבע ראשון צמוד שהסתיים בתוצאה שוויון 29 ,
והייתה מחצית שנייה שכולה זמן זבל…
לוקאס נוגיירה הראה את העומק של הראפטורס, כאשר הוא עלה בחמישייה, קלע 17 נק', קטף 9 רב', והיה העוגן של ההגנה הנהדרת של הראפטורס (סיים את המשחק גם עם 5 חסימות ו-2 חטיפות).
דרוזן הוביל את קלעי הראפטורס עם 20 נק'.
לילארד היה היחיד בשורות פורטלנד שהציג כדורסל כלשהו, כאשר סיים את הלילה עם 36 נקודות.

לוס אנג'לס קליפרס (4 – 2) 113 – גולדן סטייט וורייורס (5 – 3) 141
סיכום המשחק במשפט אחד, קצר, ומדויק:
"הקליפרס הם הביטץ' של ג"ס כבר 4 שנים."
(סלים ווארזה)
או במילים אחרות:
הכי "כצפוי" שיש.
גולדן סטייט הגיעו למשחק במצב רוח מפלצתי,
ולרגע לא היה סיכוי כלשהו לקליפרס לנסות ולהפתיע.
קרי הוביל את קלעי גולדן סטייט עם 31 נק' (7 מ-11 מהשלוש), 5 רב', ו-6 אסיסטים.
גאלינרי (19 נק') היה הקלע המוביל של הקליפרס.